ההליך
1. קהילת ציון אמריקאית (בפירוק) (להלן: קצ"א) הגישה נגד עיריית קריית אתא (להלן גם: העירייה) תובענה כספית על סך 1,247,606 ש"ח להשבת כספים אשר שילמה 'תחת מחאה' בעקבות דרישה - לטענתה שלא כדין - מצד העירייה לשאת בהיטלים שונים, ביניהם היטל ביוב.
2. לפניי בקשת העירייה לסילוק חלקי של התובענה על הסף. לטענת העירייה, ככל שהיא נתבעת להשיב לקצ"א את אשר שילמה כהיטל ביוב אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בהליך, וזו מסורה בלעדית לוועדת ערר. הרואה עצמו נפגע רשאי להגיש ערר לוועדת ערר בהתאם להוראות סעיף 30 ל
חוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב-1962 [להלן: חוק הרשויות המקומיות (ביוב)] הקובע לאמור:
"בעל נכס הרואה עצמו נפגע על ידי דרישת תשלום לפי סעיף 28, רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו הדרישה, לערור עליה לפני ועדת הערר, והועדה רשאית לאשר את דרישת התשלום, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה; יושב ראש הועדה רשאי להאריך את המועד להגשת הערר עד ליום הששים מיום שנמסרה דרישת התשלום הנדונה, אם ראה טעמים סבירים לכך."
3. קצ"א מתנגדת לבקשה. לטענתה, עם חקיקת
חוק תאגידי המים וביוב תשס"א-2001 (להלן: חוק תאגידי מים וביוב) שעל-פיו הוקם בשנת 2008 תאגיד מים וביוב 'מעיינות אתא' נלקחו מהעירייה כל תפקידיה בתחומים אלה, לרבות הזכות לגבות חובות. יתרה מכך, הפרק השלישי של חוק הרשויות המקומיות (ביוב) שבו מצוי סעיף 30, עליו מסתמכת העירייה - בוטל, וממילא ועדת הערר חדלה להתקיים.
לא זו אף זו, ככל שמדובר בחיוב אשר קדם לכניסתו לתוקף של חוק תאגידי מים וביוב נבצר ממנה - מקצ"א - לפנות לוועדת ערר, שכן העירייה לא המציאה לה במועד דרישות תשלום. לפיכך אם קיים חוב היטל ביוב - הרי התיישן.
עוד מוסיפה קצ"א כי ככלל, הסמכות העניינית נקבעת על-פי מבחן הסעד. במקרה דנן מבוקש סעד של השבה, ובשים לב לסכום התביעה מסורה התובענה לסמכותו העניינית של בית משפט זה. יתרה מכך, לבית משפט זה נתונה הסמכות לדון בתביעת השבה שעילתה מושתתת - כמו במקרה דנן - על עוולה לפי
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. היות שקצ"א תובעת השבת סכומים שונים גם על יסוד עילה זו, שבהם כלול היטל הביוב, מוסמך בית משפט זה לדון בתובענה בכללותה.
דיון
4. עד למועד הקמת תאגידי מים וביוב בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב היה זה מתפקידן של הרשויות המקומיות לטפל בנושאים אלה, שהיו מוסדרים בדברי חקיקה שונים, וביניהם חוק רשויות מקומיות (ביוב). לצד הגדרת תפקידיה וסמכויותיה של הרשות המקומית בתחום הביוב, כלל חוק זה את הפרק השלישי, אשר תחת הכותרת 'היטל ביוב ואגרת ביוב', דן בחיובים שרשות מקומית היתה זכאית להשית בעבור שירותים שספקה בתחום הביוב (להלן: הפרק השלישי).
5. בפרק השלישי נקבע מנגנון לגביית היטל ביוב ואגרת ביוב. בנוגע להיטל ביוב - הרלוונטי לענייננו - נקבעו הוראות אשר הסדירו את דרך מתן הודעה על התקנת ביוב (סעיף 16 לחוק); אופן דרישת תשלום היטל הביוב (סעיף 28 לחוק); הקמת ועדת ערר לעניין חוק זה (סעיף 29 לחוק); זכותו של מי שראה עצמו נפגע מהדרישה לתשלום היטל ביוב להגיש ערר לוועדת ערר (סעיף 30 לחוק); זכות ערעור על החלטות ועדת ערר (סעיף 31 לחוק) ומועד תשלום היטל ביוב או דחיית תשלומו (סעיפים 33 ו-34 לחוק).
6. טרם חקיקתם של חוק תאגידי מים וביוב ושל
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) תשס"ט-2009 (להלן: חוק ההתייעלות) עלתה השאלה למי מסורה הסמכות לדון בתביעת השבה של היטל ביוב, אשר לטענת המשלם שולם על יסוד דרישה שלא כדין. סוגיה זו הוכרעה ברע"א 2425/99
עיריית נס ציונה ואח' נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ, נד(4) 481 [2000] (להלן: הלכת ייזום), שבה נפסק כי הסמכות הבלעדית לדון בענייני היטל ביוב, לרבות תביעת השבה, נתונה לוועדות ערר שהוקמו לפי חוק רשויות מקומיות (ביוב).
מלבד מקרים בודדים שבהם סברה הערכאה הדיונית כי להלכת ייזום יש יוצאים מן הכלל, חזרו בתי המשפט בעקביות על העמדה שלפיה הלכה זו שרירה וקיימת (ראה בין היתר רע"א 564/07
עיריית פתח תקווה נ' חברת דלק נדל"ן בע"מ (פורסם באתר נבו) [2007]).
7. עם חקיקת חוק ההתייעלות שונה המצב התחיקתי. לפי סעיף 75(2) בוטל הפרק השלישי של חוק הרשויות המקומיות (ביוב). עם זאת, נקבעה בסעיף 76(ג) הוראת מעבר הקובעת כי במקרים המנויים בו ממשיך לחול הפרק השלישי, ובתוך כך גם ועדות הערר ממשיכות להתקיים.
שינוי תחיקתי זה כמו גם חוסר הבהירות בניסוחו החזירו לזירה המשפטית את סוגיית הסמכות.
8. סעיף 76(ג) לחוק ההתייעלות קובע לאמור:
"(ג) הוראות הפרק שלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו לפני ביטולו כאמור בסעיף 75(2) לחוק זה, ימשיכו לחול לאחר תחילתו של חוק זה על רשות מקומית, למעט ההוראות לעניין קביעת אגרות והיטלים בחוקי עזר, וזאת עד שיתקיים לגביה המפורט להלן, לפי העניין:
(1) לגבי רשות מקומית בלא תאגיד-נכנסו לתקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף 75(1) לחוק זה, ואולם הוראות הפרק השלישי האמור בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת התשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור.
(2) לגבי איגוד ערים למים או לביוב- נכנסו לתקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותו איגוד ערים לפי סעיף 18(ב)(3) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(4)(ב) לחוק זה, ואולם הוראות הפרק השלישי האמור בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור.
(3) לגבי רשות מקומית אחרת- חלות לגביה הוראות סעיף 139(ב) לחוק תאגידי מים וביוב".